חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בר"ע 14519-08-13

: | גרסת הדפסה
בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
14519-08-13
25.8.2013
בפני :
יגאל פליטמן סגן נשיאה

- נגד -
:
עשות אשקלון תעשיות בע"מ
:
סבטלנה צירין
החלטה

סגן הנשיאה, השופט יגאל פליטמן

1.      לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע (השופט יוחנן כהן; ס"ע 49983-06-12), מיום 21.7.2013, במסגרתה סירב בית הדין האזורי לבטל החלטה קודמת שלו מיום 10.7.2013 בה נענה לבקשת המשיבה לזמן עדים מבלי שיוגשו תצהיריהם קודם לכן, וזאת מבלי שהתבקשה תגובת המבקשת עובר למתן החלטתו.

עיקרי העובדות הנדרשות לענייננו

2.      בחודש יוני 2012 הגישה המשיבה לבית הדין האזורי תביעה כספית נגד המבקשת - מעסיקתה. לפי הנטען בכתב התביעה, המשיבה, בעלת תואר בהנדסה, קיבלה שכרה מאת המבקשת על-פי דירוג שכר מנהלי ולא בהתאם לדירוג מהנדסים. זאת, בשונה מעובדים אחרים במבקשת, בעלי נתוני השכלה כשל המשיבה, ותוך הפלייתה על רקע גילה ומוצאה ממדינות חבר העמים.

3.      בהחלטתו מיום 13.1.2013, נתן בית הדין האזורי הנחיות לצדדים בדבר המשך ניהול ההליך, לרבות בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם. עוד קבע, כי במידה שיסרב עד "לאמת את דבריו בתצהיר או שלא עלה בידי צד לבוא עימו בדברים", תוגש בקשה לזימון אותו עד, במסגרתה יפורטו בין היתר ניסיונות לקבל תצהיר מהעד, הסיבות בעטיין מבוקש להעידו שלא בדרך תצהיר, והענין עליו נדרש אותו עד להעיד.

4.      בהתאם להחלטת בית הדין האזורי מיום 26.5.2013, ובד בבד עם הגשת תצהיר עדותה הראשי, הגישה המשיבה את הבקשה לזימון עדים מושא בקשת רשות הערעור שלפניי. בבקשתה הבהירה המשיבה, בין היתר, את נחיצות עדותם של אותם עדים לבירור פלוגתאות חשובות בתביעתה, מש"יעידו ממקור ראשון כי דורגו בדירוג מהנדסים בעודם אינם עוסקים בפועל בתפקידים התואמים את השכלתם"; עוד הדגישה את רלבנטיות עדותם, משבמסגרת תביעתה טענה כי "דורגה בדירוג שכר מנהלי ולא דורגה בדירוג שכר ההולם את השכלתה האקדמאית כמהנדסת - דירוג המהנדסים". וזאת, "בניגוד לעובדים רבים אחרים במשיבה בעלי השכלה אקדמאית שדורגו בדירוג מהנדסים, מבלי שעסקו בפועל בתפקידים התואמים את השכלתם". בהמשך לכך הטעימה המשיבה כי "העדים האמורים עדיין עובדים בנתבעת, ומכאן הצורך בזימונם באמצעות בית הדין הנכבד".

5.      בהחלטה מאותו יום, 10.7.2013, נעתר בית הדין האזורי לבקשת המשיבה לזימון עדים, מבלי שנתבקשה תגובת המבקשת.

6.      על רקע זה הגישה המבקשת לבית הדין האזורי בקשה לביטול החלטתו. זאת, תוך שעמדה על חשיבותה של זכות התשובה כשלעצמה, ועל אי-נתינתה כעילה העומדת בפני עצמה לביטול החלטה.

7.      בהחלטה מיום 21.7.2013 דחה בית הדין האזורי את הבקשה לביטול החלטתו לענין זימון העדים, באלו הדברים:

" המבקשת עותרת לביטול החלטה לזימון עדים בשל פגם פרוצדוראלי אשר נפל לטענתה בהחלטה, אולם מלבד מטענה זו המבקשת אינה מעלה כל טענה אחרת אשר יש בה בכדי להצדיק את ביטול הזמנת העדים.

העדים אשר זומנו למתן עדות רלוונטיים להבהרת המחלוקת בתיק, ובנסיבות אלו, לא מצאתי לסטות מההחלטה לזמנם."

החלטה זו היא ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור שלפניי.

בקשת רשות הערעור

8.      בבקשת רשות הערעור חזרה המבקשת על עיקרי טענותיה בבית הדין האזורי, והוסיפה כי החלטת בית הדין האזורי פגעה ביכולתה להתגונן בפני טענות המשיבה בבקשתה לזימון עדים, היוצרת לשיטתה תמונה חד-צדדית ומסולפת של עובדות המקרה; הבקשה לזימון עדים נשענת על תשתית עובדתית דלה, נעדרת תצהיר, אינה מנומקת, ואינה מפרטת האם ניסתה המשיבה להשיג עדותם של אותם עדים טרם הגישה בקשתה. בנסיבות אלה, ביקשה להורות על ביטול החלטות בית הדין האזורי ולהתיר לה להשיב לבקשת המשיבה לזמן עדים, באופן שרק לאחר מכן תינתן החלטה בבקשת המשיבה.

הכרעה

9.      לאחר שעיינתי בכלל החומר שהובא בפניי, ובכלל זה בטיעוני המבקשת, נחה דעתי כי יש לדחות בקשת רשות ערעור זו, וזאת מבלי להידרש לתגובת המשיבה, ואבאר.

10.  הלכה היא כי "ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניינים שבסדרי דין, אפילו סבורה היא כי ראוי היה לנקוט דרך דיונית אחרת ובלבד שההחלטה שהתקבלה אינה מנוגדת לדין, ואינה גורמת עיוות דין לאחד הצדדים" [בר"ע 29970-12-11 יהודה דוידוביץ - אי סי איי טלקום בע"מ, 16.1.2012, וההפניות שם]; בנוסף, "חזקה על הערכאה הדיונית כי שקלה את מכלול השאלות העומדות לדיון בפניה ואיזנה כראוי בין זכויות בעלי הדין" [בר"ע 11936-11-12 האגודה לקידום החינוך, ירושלים - רינה תורגמן, 8.11.2012, וההפניות שם]. יתרה מכך, על בקשת רשות ערעור לעמוד בתנאים הקבועים בסעיף 26(א) סיפא ל חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969, וביניהם לשכנע כי באי-מתן רשות ערעור יהא כדי "להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה".

11.  במקרה שלפניי לא מצאתי כי נתמלאו התנאים המצדיקים חריגה מכללים אלה.

12.  לאור ההלכה הנוהגת, אף בבתי הדין לעבודה, נתונה ככלל זכותו של צד להליך למסור תגובתו לבקשות הצד שכנגד, וזאת בטרם תידון הבקשה ותוכרע [ראו למשל: בר"ע 7293-02-13 בן-בטחון (1989) בע"מ - רפאל כהן, 5.3.2013].

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>